הקרבת קורבן התמיד היא חובה קבועה לדורות, המבטאת קשר רציף ומחויבות יומיומית לה' שאינה תלויה בנסיבות. לשם כך יש להקריב אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד, שהוא המובחר שבעדר ומייצג את האומה כולה כיחידה אחת, בַבֹּקֶר עם הנץ החמה, כדי לכפר על הרהורי הלילה. לאחר מכן וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי מקריבים בֵּין הָעַרְבָּיִם, החל משעות הצהריים כאשר צללי השמש נוטים מערבה, כדי לכפר על מחשבות ומעשי היום כאחד. מערכת זמנים מדויקת זו, ששימשה בסיס לתקנת התפילות, מלמדת על החובה לעבוד את ה' בהתמדה בכל מצבי החיים, הן בתקופות מאירות ושמחות והן בזמנים קשים וחשוכים.
במדבר, פרק כ״ח, פסוק ד׳
פרשת פנחס
אֶת־הַכֶּ֥בֶשׂ אֶחָ֖ד תַּעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.