במדבר, פרק ה׳, פסוק ט״ו

תהליך בירור הנאמנות נפתח כאשר וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ בעצמו אל הכהן, וכן יביא את קרבנה עָלֶיהָ, כלומר בעבורה, כדי להעמיד את ברית הנישואין למשפט אלוהי. המנחה מורכבת ממידה של עֲשִׂירִת הָאֵיפָה קֶמַח שְׂעֹרִים, שהוא מאכל בהמה, כמידה כנגד מידה על כך שהפקירה עצמה למעשה בהמי. על מנחה זו חל איסור פיאור, ולכן לֹא־יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹא־יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה, שכן השמן מסמל את האור והשם הטוב שאיבדה כשפעלה במחשכים, והלבונה מסמלת את דרך האמהות הטהורה שממנה סטתה. קרבן זה אינו בא לכפר, כִּי־מִנְחַת קְנָאֹת הוּא, המעוררת במקביל את קנאת הבעל וקנאת ה'. בניגוד לקרבנות רגילים, זוהי מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן שנועדה להציף את החטא ולחשוף את האמת הנסתרת.