רגשותיו של האדם מעצבים את מציאות חייו, כאשר שִׂנְאָה גורמת לו להיות צר עין ולהקפיד על קטנות, וכך היא תְּעֹרֵר מְדָנִים, שהם מריבות וסכסוכים שבהם כל צד טוען לצדקתו. במישור הרוחני, השנאה אף מעוררת קטרוג בשמיים ומציפה חטאים ישנים מן העבר אל שולחן הדין. לעומת זאת, אַהֲבָה פועלת ככוח מרפא הגורם לאדם להעלים עין מחסרונות הזולת, כך שהיא תְּכַסֶּה לא רק על הקפדות קלות אלא וְעַל כָּל־פְּשָׁעִים חמורים, בדומה לאהבת ה' המכסה על חטאי עמו. גישה שונה מפרשת את הפסוק כרצף אחד, ולפיה השנאה עצמה היא זו שמכסה ומשכיחה מן האדם את כל הטוב שקיבל מחברו בעבר.
משלי, פרק י׳, פסוק י״ב
שִׂ֭נְאָה תְּעֹרֵ֣ר מְדָנִ֑ים וְעַ֥ל כׇּל־פְּ֝שָׁעִ֗ים תְּכַסֶּ֥ה אַהֲבָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.