אדם המעמיק להבין דברים לאשורם אוחז בידע הזמין לו תמיד, ולכן בשפתי נבון תמצא חכמה המוכנה להורות לאחרים, או כזו המתבטאת בענווה ובהודאה בטעויות. לעומתו, אדם חסר לב נעדר מצפן פנימי וזקוק לשבט, מקל מכה, שיופנה לגו שלו, כלומר לגופו או לפנימיותו. מאחר שהכסיל אינו מבין דברי שכל, הוא מנווט את דרכו רק דרך ענישה פיזית וכפייה בדומה לבהמה, או שמעשיו האוויליים גורמים לסביבתו להלקותו. דברי החכמה של הנבון יכולים אף לשמש בעצמם כאותו מקל המייסר את הכסיל, או ככלי של הנבון להכות את יצרו הרע.
משלי, פרק י׳, פסוק י״ג
בְּשִׂפְתֵ֣י נָ֭בוֹן תִּמָּצֵ֣א חׇכְמָ֑ה וְ֝שֵׁ֗בֶט לְגֵ֣ו חֲסַר־לֵֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.