האדם הישר מבין כיצד להשתמש בדיבורו כדי ליצור חיבור, ולכן שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן. הצדיקים משיגים בדעתם את רצון ה' ויודעים לומר דברים נעימים המטילים שלום בין הבריות ומפייסים את בוראם. לעומתם, וּפִי רְשָׁעִים פועל בדרך של תַּהְפֻּכוֹת, ומבטא את ההפך המוחלט מן האמת והיושר. במקום לחפש הסכמה, הרשע חולק על אחרים, זורע כעס ורגיל לעוות את דבר ה' באופן קבוע. פער זה ניכר גם בתפילה, שכן בעוד תנועת שפתיים קלה של הצדיק נענית ברצון, הרשע הפותח את פיו משיג את התוצאה ההפוכה ומעורר את קצפו של ה'.
משלי, פרק י׳, פסוק ל״ב
שִׂפְתֵ֣י צַ֭דִּיק יֵדְע֣וּן רָצ֑וֹן וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תַּהְפֻּכֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.