תחשבו רגע על הדרך שבה אנחנו לומדים דברים חדשים בחיים. יש אנשים שמספיק להסביר להם במילים כדי שהם יבינו, ויש כאלה שחייבים לטעות ולהרגיש את התוצאות הלא נעימות כדי ללמוד את הלקח. אדם נבון הוא מי שחוקר ומבין את הסיבות לכל דבר לעומק. בגלל שהוא מבין את הדברים כל כך טוב, החכמה תמיד נמצאת על השפתיים שלו, שגורה ומוכנה. הוא לא צריך להתלבט, כי התשובות החכמות מסודרות אצלו בלב והוא תמיד מוכן להסביר אותן למי שמבקש. לעומת זאת, יש אדם שהוא חסר לב, כלומר אדם שאין לו רצון פנימי להקשיב ולהבין דברי שכל. אדם כזה זקוק לשבט, שזה סוג של מקל, שיפגע בגֵו שלו, כלומר בגוף שלו. הכוונה היא שמי שלא מוכן להקשיב להסברים ולמילים חכמות, מצליח ללמוד בסופו של דבר רק דרך עונשים ותוצאות קשות שקורות לו במציאות, ממש כמו בעל חיים שזקוק להכוונה חיצונית כדי לא לסטות מהדרך ולגרום לנזק.
משלי, פרק י׳, פסוק י״ג
בְּשִׂפְתֵ֣י נָ֭בוֹן תִּמָּצֵ֣א חׇכְמָ֑ה וְ֝שֵׁ֗בֶט לְגֵ֣ו חֲסַר־לֵֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.