יצא לכם פעם לדעת תשובה נכונה בכיתה או לשמוע משהו ממש מעניין, והרגשתם שאתם חייבים לצעוק את זה מיד כדי שכולם ישמעו? לפעמים קשה מאוד להתאפק ולשמור דברים בבטן. מסתבר שזה בדיוק ההבדל הגדול בין אדם חכם לאדם שאינו כזה. אנשים חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָעַת. המילה יצפנו מזכירה לנו אוצר צפון, משהו ששומרים עליו היטב. החכמים שומרים את הידע שלהם עמוק בלב, ממש כמו יהלום יקר. הם לא ממהרים לקפוץ ולדבר, אלא לוקחים את הזמן, חושבים בשקט, ומגלים את החכמה שלהם רק בזמן המתאים ולאנשים הנכונים שיכולים להבין אותה באמת.
לעומתם, יש מי שמתנהג הפוך. וּפִי אֱוִיל, כלומר הפה של אדם שפועל בלי היגיון ובלי מחשבה, ממהר להוציא החוצה את כל מה שעולה לו בראש. הוא מדבר מהר מדי ולא עוצר לבדוק אם הדברים נכונים. בגלל הדיבור הפזיז הזה, התוצאה היא מְחִתָּה קְרֹבָה. מחתה היא מילה שמתארת צרה, כישלון או טעות. כשאדם זורק מילים באוויר בלי לחשוב, הוא פשוט מזמין אליו את הצרות, והן קרובות מתמיד לבוא ולהכשיל אותו.