אדם האוצר בליבו את החינוך שקיבל ונמנע ממעשים רעים הוא שׁוֹמֵר מוּסָר, ועל כן צועד בנתיב של אֹרַח לְחַיִּים המעניק לו בריאות, הצלחה חברתית ושלמות רוחנית. לעומתו, אדם הדוחה הדרכה הגיונית וְעֹזֵב תּוֹכַחַת, הופך למַתְעֶה וסוטה בעצמו מדרך החיים אל דרך המוות. יתרה מכך, דחיית הביקורת לרוב אינה פוגעת רק באדם עצמו, אלא משחיתה את דעותיו וגורמת לו להתעות גם את סביבתו ללכת בעקבותיו. גישה אחרת מפרשת כי המילה מַתְעֶה אינה מתארת את האדם אלא את ההדרכה עצמה, ולפיה על האדם לדחות ולעזוב ביקורת שלילית מאחרים המנסים להדיח אותו מדרך הישר.
משלי, פרק י׳, פסוק י״ז
אֹ֣רַח לְ֭חַיִּים שׁוֹמֵ֣ר מוּסָ֑ר וְעֹזֵ֖ב תּוֹכַ֣חַת מַתְעֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.