אדם המרבה לדבר, בְּרֹב דְּבָרִים, יגיע בהכרח לידי חטא ושגגה משום שאינו יכול לשקול כל מילה, ולכן לֹא יֶחְדַּל־פָּשַׁע. פטפטנות זו נובעת מתאווה לדיבור וגוררת את האדם לרכילות ולמריבות שקשה לתקן, ואף עלולה להוביל לחטא כלפי ה' כאשר מנסים לתאר את גדולתו במילים רבות. לעומת זאת, וְחוֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו, כלומר מי שמונע את שפתיו מדיבור מיותר או מזיק, הוא אדם מַשְׂכִּיל הנוהג בתבונה מעשית. השתיקה אינה רק היעדר קול, אלא מידה פעילה המאפשרת לכבוש את הכעס, להשיג הבנה רוחנית נכונה, ואף להשתיק דברי הבל של אחרים.
משלי, פרק י׳, פסוק י״ט
בְּרֹ֣ב דְּ֭בָרִים לֹ֣א יֶחְדַּל־פָּ֑שַׁע וְחוֹשֵׂ֖ךְ שְׂפָתָ֣יו מַשְׂכִּֽיל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.