אדם אשר הוֹלֵךְ בַּתֹּם, כלומר פועל מתוך יושר ושלמות המידות, מובטח לו כי יֵלֶךְ בֶּטַח ללא פחד. מכיוון שאין לו מה להסתיר והוא נוהג בהגינות, דרכו ישרה והוא אינו רוכש שונאים, ולכן הוא זוכה לשלווה בחיי המעשה ובסיוע ה' גם במישור הרוחני. לעומתו, מי שהוא וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו, הבוחר לעקם את דרכו ולפעול ברמייה, חי בפחד מתמיד ומשקיע עמל רב במחשכים כדי להשיג את מטרותיו הפסולות. בסופו של דבר מובטח לאיש המרמה כי יִוָּדֵעַ, בין אם במובן שמעשיו ייחשפו ברבים והחברה תתרחק ממנו, ובין אם במובן שייענש, יישבר וידוכא עקב הסכנות האורבות בדרכו העקלקלה.
משלי, פרק י׳, פסוק ט׳
הוֹלֵ֣ךְ בַּ֭תֹּם יֵ֣לֶךְ בֶּ֑טַח וּמְעַקֵּ֥שׁ דְּ֝רָכָ֗יו יִוָּדֵֽעַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.