ההמתנה של הצַדִּיקִים לעתיד היא תּוֹחֶלֶת המבוססת על הבטחה ודאית מאת ה' להישגים רוחניים ונצחיים, ולכן עצם הציפייה מביאה להם שִׂמְחָה. לעומתם, ציפייתם של הרְשָׁעִים מוגדרת כתִקְוַת עתיד בלבד, שכן היא ממוקדת בקניינים חומריים וזמניים שאינם מובטחים. משום כך, שאיפותיהם של עושי הרע לא יתממשו ולבסוף כל תקוותם תֹּאבֵד ותותיר אותם בעצבון ובאכזבה. במישור נוסף, פער זה מתבטא גם במאבק ביניהם, כאשר ציפיית אנשי המעלה לראות במפלת הרעים תתגשם, בעוד ששאיפת עושי הרע להפיל את הטובים תיכשל לחלוטין.
משלי, פרק י׳, פסוק כ״ח
תּוֹחֶ֣לֶת צַדִּיקִ֣ים שִׂמְחָ֑ה וְתִקְוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.