משלי, פרק י״ז, פסוק כ״ו

עוול חברתי קשה מתרחש כאשר שלטון מושחת מחליט לְהַכּוֹת נְדִיבִים, שהם אנשים בעלי מידות טובות, ולהטיל עונש על אדם הגון, שכן גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא־טוֹב כאשר הפגיעה בו נעשית דווקא בגלל היֹשֶׁר שלו. בהקשר המשפטי, ראוי לנהוג ברחמים כלפי אנשים אלו גם כששורת הדין מחייבת ענישה, ואסור לדיין להעניש צדיק חף מפשע רק כדי להרתיע אחרים. מנגד, ייתכן שהפסוק מזהיר את הצדיק עצמו שלא לחפש תפקידי שיפוט שיאלצו אותו להעניש אנשים, אפילו אם הדבר ייעשה עַל־יֹשֶׁר ולפי הדין. במבט אמוני, אף שכאשר ה' מייסר צדיקים הדבר נראה כפגיעה ביושר, ייסורים אלו נועדו למרק חטאים קלים כדי להיטיב עמם באחריתם.