משלי, פרק י״ז, פסוק י״א

הכסיל שכל הווייתו היא אַךְ מְרִי, כלומר אך ורק מרדנות מוחלטת ואטימות לכל גערה, יְבַקֶּשׁ רָע מתוך רצון מתמיד למרוד בה', בשכל הישר ובשלטון החוק. בעקבות סרבנותו העיוורת הוא מביא על עצמו עונש קשה, וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח בּוֹ בשיסוי ממוקד, בדומה לחיית טרף, וללא כל רחמים. ענישה זו מתבצעת בשני מישורים המשתלבים יחד: בעולם הזה באמצעות אנשי חוק הנשלחים להכות את מי שמסרב לציית לדין, ובמישור הרוחני על ידי מלאך חבלה הנשלח מאת ה' כדי להמיתו או להענישו לאחר מותו מידה כנגד מידה. לעיתים, גם כאשר הוא סופג מכות קשות אלו, האדם נותר במרדנותו העיוורת ומוסיף לחטוא.