משלי, פרק י״ז, פסוק ט׳

אדם הבוחר לסלוח, להעלים עין ממעידות חברו ולהיות מְכַסֶּה פֶּשַׁע, הריהו מְבַקֵּשׁ אַהֲבָה ומרבה שלום וקרבה בין הבריות. לעומת זאת, מי שנוטר איבה וְשֹׁנֶה בְדָבָר, כלומר חוזר ומזכיר את החטא שנית או מפיץ רכילות, גורם לתוצאה של מַפְרִיד אַלּוּף. הזכרת החטאים קורעת את הקשר בין חברים קרובים, מרחיקה מנהיגים מעמם, ואף יוצרת פירוד מוחלט בין האדם לבין ה'. פירוד דומה מתרחש גם כאשר החוטא עצמו חוזר על פשעו ומאבד את הסליחה, או כאשר אדם שנפגע משופט שלקח שוחד חוזר ומוחה על הדין, מה שגורם לשופט המושחת לנתק עמו כל קשר.