קרה לכם פעם שביקשתם ממישהו אחר לשמור על חפץ שמאוד יקר לכם, והרגשתם שהוא לא דואג לו בדיוק כמוכם? שלמה המלך נותן לנו עצה חכמה על אחריות אישית. כשאדם מגדל צאן, או מנהל כל דבר אחר שחשוב לו, הוא לא יכול פשוט לסמוך על אחרים שיעשו את העבודה במקומו.
המילים יָדֹעַ תֵּדַע פְּנֵי צֹאנֶךָ אומרות לנו שבעל הצאן צריך להכיר היטב את הכבשים שלו, לבדוק אותן תמיד ולהבין בדיוק מה הן צריכות. המילה שִׁית פירושה לשים. לכן, ההוראה שִׁית לִבְּךָ לַעֲדָרִים אומרת שצריך "לשים לב", כלומר להעניק תשומת לב אישית ולדאוג לכל מה שחסר לעדר, אפילו אם נדמה שהחיות מסתדרות לבד.
ההסבר לכך פשוט וחכם: אסור לאדם לעזוב את העניינים שלו בידיים של אנשים אחרים. כשאנחנו מפקחים על הדברים שלנו בעצמנו, פנים אל פנים, אף אחד לא יכול לרמות אותנו. והכי חשוב, אף אחד בעולם לא ירחם על הרכוש שלנו וידאג לו באכפתיות רבה כל כך כמונו. רק מתוך השגחה אישית ותשומת לב לפרטים הקטנים, העמל שלנו יכול לפרוח, לגדול ולהצליח באמת.