קרה לכם פעם שניסיתם להסביר משהו למישהו, אבל הוא פשוט התעקש להישאר בטעות שלו? כדי להבין את המצב הזה, נדמיין את הדרך שבה היו מכינים פעם אוכל. בעבר, כדי להפריד את הקליפה מגרגרי החיטה או השעורה, שנקראים ריפות, היו שמים אותם בתוך קערה מיוחדת שנקראת מכתש. בעזרת מוט שנקרא עלי היו מכים על הגרגרים. הפעולה הזו של ההכאה והטחינה נקראת תכתוש. המכות החזקות היו עוזרות לקליפה ליפול, וכך הגרגר היה נשאר נקי. אצל רוב האנשים, כשקורה להם משהו קשה או כשמעירים להם שוב ושוב על טעות, הם לומדים מזה, מתקנים את ההתנהגות שלהם ומשאירים מאחור את המעשים הרעים, ממש כמו הקליפה שנופלת. אבל אצל האוויל, שהוא אדם ששקוע עמוק מאוד במידות רעות, זה פשוט לא עובד. הטיפשות שלו היא לא רק קליפה חיצונית שאפשר להסיר בקלות, אלא משהו שהתערבב עמוק בתוך הפנימיות שלו. לכן, גם אם הוא יעבור זמנים קשים מאוד, או שינסו להעיר לו ולתקן אותו שוב ושוב, הטיפשות לא תעזוב אותו והוא לא ילמד את הלקח.
משלי, פרק כ״ז, פסוק כ״ב
אִ֥ם־תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל ׀ בַּ֥מַּכְתֵּ֡שׁ בְּת֣וֹךְ הָ֭רִיפוֹת בַּעֱלִ֑י לֹא־תָס֥וּר מֵ֝עָלָ֗יו אִוַּלְתּֽוֹ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.