יצא לכם פעם לטייל בטבע ולחשוב איך בדיוק לכל החיות שם יש מה לאכול, למרות שאין להן מכולת או שוק? ה' ברא את העולם ככה שהטבע מספק לנו ולבעלי החיים בדיוק את מה שאנחנו צריכים. אבל אנחנו חייבים להיות חכמים, לתכנן מראש ולהתכונן לעתיד. כשהאביב והקיץ מגיעים, החציר, שהוא עשב שבהמות אוכלות, גלה, כלומר מתגלה וצומח בשדות. יחד איתו מופיע גם הדשא, שהוא עשב טרי שגדל בשדה. אבל מה קורה עם צמחים שגדלים גבוה במקומות שקשה לחיות להגיע אליהם? כאן אנחנו נכנסים לתמונה. העשבות, שהם צמחי ההרים, ונאספו, כלומר אנחנו בני האדם צריכים לאסוף אותם ולהכניס הביתה. למה אנחנו עושים את זה? כדי להכין מחסן של אוכל לימים שבהם כבר לא יצמח עשב טרי בחוץ. הטבע נותן לנו בשפע את כל הדברים הבסיסיים שאנחנו צריכים כדי לחיות, אבל התפקיד שלנו הוא לאסוף ולשמור אותם גם לימים הבאים.
משלי, פרק כ״ז, פסוק כ״ה
גָּלָ֣ה חָ֭צִיר וְנִרְאָה־דֶ֑שֶׁא וְ֝נֶאֶסְפ֗וּ עִשְּׂב֥וֹת הָרִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.