משלי, פרק כ״ט, פסוק כ׳

אם חָזִיתָ, כלומר ראית, אִישׁ אָץ הפועל מתוך פזיזות וחיפזון, דע כי מצבו גרוע משל כסיל גמור. פזיזות זו בִּדְבָרָיו מתבטאת בדיבור מהיר ללא מחשבה, לעיתים עד כדי דברי כפירה על ה', או לחלופין בקבלת החלטות חפוזות במעשיו מבלי לבקש עצה. משום כך יש יותר תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ, שכן הכסיל מודע לחסרונו ועשוי להתייעץ עם אחרים או לתקן את דרכיו, בעוד שהאדם הפזיז בטוח בעצמו ואינו מתייעץ כלל. יתרה מכך, החיפזון בהכרח גורר טעויות, כך שאפילו הכסיל יכול להפיק מִמֶּנּוּ, מאותו אדם נמהר, רווח ותועלת.