פחד מופרז ובהלה פתאומית, המוגדרים כחֶרְדַּת אָדָם, משבשים את דעתו של האדם ויוצרים עבורו מוֹקֵשׁ, כלומר מלכודת או מכשול. החרדה עצמה היא זו שמייצרת את הסכנה, משום שהיא משתקת את העשייה, מונעת מעשים מוסריים כמו מתן צדקה מחשש לעוני, ואף עלולה להביא על האדם את הרעה שממנה הוא חושש. מנגד, מי שוּבוֹטֵחַ בַּה' יְשֻׂגָּב, כלומר יהיה מורם, מחוזק ומוגן. הביטחון בה' אינו מתבטא בהתעלמות מסכנות, אלא בהתמודדות עמן מתוך קור רוח ושלווה, המעניקים לאדם את החוסן הפנימי הנדרש כדי לא לקרוס תחת הלחץ.
משלי, פרק כ״ט, פסוק כ״ה
חֶרְדַּ֣ת אָ֭דָם יִתֵּ֣ן מוֹקֵ֑שׁ וּבוֹטֵ֖חַ בַּיהֹוָ֣ה יְשֻׂגָּֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.