אדם אשר מְפַנֵּק ומעניק חיי תענוגות לעַבְדּוֹ כבר מִנֹּעַר, מבלי להרגילו לעול העבודה, יגלה כי יחס סלחני זה יוביל להיפוך תפקידים. וְאַחֲרִיתוֹ של בעל הבית תהיה שהעבד יִהְיֶה מָנוֹן, כלומר יבקש לעצמו מעמד של בן משפחה, ישתלט על הבית כשליט, או לחלופין יגרום לאדונו צער וניוון. משל זה משקף גם את המאבק הפנימי שבו השכל והנשמה הם האדון, ואילו הגוף והיצר הרע הם העבד. אם האדם נכנע לתאוותיו בצעירותו במקום לעמול בעבודת ה', היצר ישתלט עליו לבסוף וימליך את עצמו על השכל.
משלי, פרק כ״ט, פסוק כ״א
מְפַנֵּ֣ק מִנֹּ֣עַר עַבְדּ֑וֹ וְ֝אַחֲרִית֗וֹ יִהְיֶ֥ה מָנֽוֹן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.