אופיו המוסרי של העומד בראש המערכת מכתיב את התנהגות הכפופים לו. כאשר מֹשֵׁל בוחר להיות מַקְשִׁיב עַל־דְּבַר־שָׁקֶר ולקבל דברי כזב מרצונו, התוצאה הישירה היא שכָּל־מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים, שכן הם מאמצים את מידותיו המושחתות וטווים עלילות כדי למצוא חן בעיניו. רעיון זה משתקף גם בנפש האדם, שבה השכל או הלב השולטים נכנעים לתאוות שקר וגורמים לכל כוחות הנפש לשרת את היצרים. תבנית דומה מתקיימת אפילו במערכת הכוכבים, כאשר כוכב שליט בעל השפעה רעה משליט את כוחו וגורר עמו גם את כוכבי המשנה לפעול לרעה.
משלי, פרק כ״ט, פסוק י״ב
מֹ֭שֵׁל מַקְשִׁ֣יב עַל־דְּבַר־שָׁ֑קֶר כׇּֽל־מְשָׁרְתָ֥יו רְשָׁעִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.