כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ, כלומר התורה ומצוותיה, היא צְרוּפָה, אמת טהורה ונקייה מכל פסולת או מילה מיותרת, בדומה לזהב מזוקק באש. מכיוון שהשכל האנושי מוגבל ועלול להוביל לטעויות, על האדם לקבל את דברי ה' כוודאות מוחלטת ולהימנע מהישענות על תבונתו האישית. בזכות כך מובטח כי מָגֵן הוּא לַחֹסִים בּוֹ, וה' מעניק הגנה למי שבוטח בו, גם אם אינו מבין את טעמי המצוות או כשנבצר ממנו פיזית לקיים את כולן. לעומת זאת, מי שבוחר לסמוך רק על חכמתו העצמית מאבד את ההגנה האלוהית ועלול להיכשל.
משלי, פרק ל׳, פסוק ה׳
כׇּל־אִמְרַ֣ת אֱל֣וֹהַּ צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֝֗וּא לַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.