נסו לדמיין שאתם הולכים בתוך מקום שאין בו אפילו טיפת אור, וכל צעד שאתם עושים הוא ניחוש מוחלט. הפירוש מסביר שזה בדיוק המצב של אנשים שבוחרים לעשות דברים רעים. לפעמים נדמה שדֶּרֶךְ רְשָׁעִים היא דרך נוחה, רחבה ומוצלחת, אבל האמת היא שזו רק טעות. כשהם רודפים כל הזמן אחרי רצונות ודברים חומריים, זה מבלבל אותם וסוגר את העיניים שלהם מראות את האמת. לכן, הדרך שלהם מתוארת כָּאֲפֵלָה, כלומר חושך עמוק.
בגלל שהם נמצאים בחושך כזה, התוצאה היא שלֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ. כשיש מכשול פתאומי בדרך, הם פשוט לא רואים אותו ונופלים. אבל החלק הכי עצוב הוא שבגלל שהם כל כך התרגלו לחושך, הם בכלל לא שמים לב שהם טועים. הם יכולים ליפול בדברים פשוטים שכל אחד אחר היה נזהר מהם בקלות, ועדיין להמשיך לחשוב שהם הולכים בדרך הנכונה. לעומתם, אנשים שבוחרים בטוב זוכים ללכת בדרך מוארת, שבה ה׳ נותן להם חוכמה, עוזר להם לראות בבירור לאן הם צועדים ומכוון אותם בבטחה.