הנמלה משמשת מופת לחריצות ולראיית הנולד, שכן היא אוספת צידה בעונת השפע כדי להבטיח את קיומה בעתיד. בתקופת האביב היא אָגְרָה ומכנסת מגוון רחב של זרעונים המהווים את מַאֲכָלָהּ בַּקָּצִיר, ואילו בַּקַּיִץ, כשהשדות כבר ריקים, היא ממשיכה לעבוד ותָּכִין לשימור את התבואות היבשות שנותרו לשמש כלַחְמָהּ. היא מקפידה לאסוף רק את לַחְמָהּ ומַאֲכָלָהּ השייכים לה, מבלי לגזול מחברותיה. התנהגות טבעית זו מורה לאדם לפעול בחריצות, להימנע מדחיינות ולהכין את כל הדרוש לעתידו הגשמי והרוחני כל עוד כוחו במותניו.
משלי, פרק ו׳, פסוק ח׳
תָּכִ֣ין בַּקַּ֣יִץ לַחְמָ֑הּ אָגְרָ֥ה בַ֝קָּצִ֗יר מַאֲכָלָֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.