החברה אינה מרבה לגנות ולהשפיל את החוטא, ולכן לֹא־יָבוּזוּ לַגַּנָּב כאשר כִּי יִגְנוֹב כדי להשביע את רעבונו ולספק את צרכיו הקיומיים, כלומר לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ בשעה שכִּי יִרְעָב. יחס סלחני זה נובע מההבנה שהמעשה נעשה מתוך מצוקה קיומית וכמעט מאונס, וכן משום שניתן לתקן את העבירה לחלוטין באמצעות תשלום פיצויים. עם זאת, היעדר הגינוי תקף רק כאשר הגניבה נובעת מרעב ממשי ומוגבלת לכמות הנדרשת בלבד, ואילו גניבה מעבר לכך או ללא צורך אמיתי נחשבת למעשה מביש. מנגד, ייתכן שהפסוק מתאר דווקא אדם בעל אמצעים שגונב בסתר מתוך חרדה כלכלית שמא יִרְעָב בעתיד, ומצדיק את מעשיו הפסולים בטענה שהוא דואג לצרכיו הקיומיים בלבד.
משלי, פרק ו׳, פסוק ל׳
לֹא־יָב֣וּזוּ לַ֭גַּנָּב כִּ֣י יִגְנ֑וֹב לְמַלֵּ֥א נַ֝פְשׁ֗וֹ כִּ֣י יִרְעָֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.