דמותה של האישה המפתה משמשת כאזהרה לאדם מפני שקיעה בתענוגות חומריים ובפילוסופיות זרות. הקריאה אל תחמד יפיה בלבבך דורשת לעקור את התשוקה הפנימית ליופייה, ואף מחשבות מופשטות על כך. ההזהרה ואל תקחך בעפעפיה מתריעה לבל יניח לה לשבות את לבו באמצעות קריצה ורמיזת עיניים, דבר שעלול ליטול ממנו את חכמתו ולהסיטו מדרך המוסר. ישנה תלות בין הדברים: אם האדם יאפשר לתשוקה לקנן בקרבו, הוא יהיה כה פגיע עד שדי יהיה בקריצה קלה כדי לצוד אותו, אך אם ישמור את לבו מחמדנות, רמיזותיה לא יחדרו לתוכו והוא יינצל מן המלכודת.
משלי, פרק ו׳, פסוק כ״ה
אַל־תַּחְמֹ֣ד יׇ֭פְיָהּ בִּלְבָבֶ֑ךָ וְאַל־תִּ֝קָּחֲךָ֗ בְּעַפְעַפֶּֽיהָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.