ההידרדרות אל החטא מתרחשת בהדרגה מן המחשבה אל המעשה, ומתחילה באדם שהוא לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, המנצל את שכלו כדי לתכנן בסתר שקרים ופגיעה בזולת. עיוות זה של השכל מנוגד לחלוטין למטרה שעבורה ברא ה' את האדם, והוא בהכרח מוביל לשלב המעשי של רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה. תיאור זה מבטא התגייסות פיזית מהירה לביצוע הפשע, מתוך רצון להזדרז כדי לא להותיר פתח לחרטה. גישה נוספת מפרשת את המילה רַגְלַיִם לא כאיבר בגוף אלא במשמעות של סיבות, כך שהאדם יוזם ומחולל באופן פעיל נסיבות המביאות נזק לו ולסביבתו.
משלי, פרק ו׳, פסוק י״ח
לֵ֗ב חֹ֭רֵשׁ מַחְשְׁב֣וֹת אָ֑וֶן רַגְלַ֥יִם מְ֝מַהֲר֗וֹת לָר֥וּץ לָרָעָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.