רשע המאופיין בשחיתות מוסרית ורוחנית נקרא אָדָם בְּלִיַּעַל, משום שפרק מעליו את עול מלכות ה'. במקביל הוא מתואר גם בתור אִישׁ אָוֶן, תואר המבטא את כוחו ועוצמתו שאותם הוא מנצל כדי לחטוא כלפי חבריו ולפעול שלא במשפט. דרכו של רשע זה ניכרת בכך שהוא הוֹלֵךְ עִקְּשׁוּת פֶּה, כלומר דיבורו אינו ישר אלא מבוסס על שקרים ורכילות, לעיתים תוך עקימת שפתיים פיזית שנועדה לרמוז לשון הרע. כמו כן, עקמומיות זו מסמלת פגם מהותי ביחסו לחכמה, שכן הוא מסלף את חוקי המוסר, מסרב להקשיב למוריו ולועג מתוך גאווה לדברי תוכחה.
משלי, פרק ו׳, פסוק י״ב
אָדָ֣ם בְּ֭לִיַּעַל אִ֣ישׁ אָ֑וֶן ה֝וֹלֵ֗ךְ עִקְּשׁ֥וּת פֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.