אדם הבועל אשת איש ומשמש כנֹאֵף אִשָּׁה, פועל מתוך חוסר דעת ושכל ולכן מוגדר כחֲסַר־לֵב. בניגוד לגנב הפועל מתוך מצוקה ורעב, למנאף אין כל הכרח קיומי במעשיו, וסיפוק היצר אינו מביא לו רוויה אלא רק מגביר את תאוותו. מעשה זה פוגע באופן אנוש בנפש, ורק מי שחפץ להרוס את עצמו יבחר לעשות זאת, ולכן נאמר עליו כי מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ הוּא יַעֲשֶׂנָּה. יתרה מכך, בעוד שגנב יכול להשיב את הממון ולכפר על חטאו, המנאף משחית לחלוטין את נפשו ויוצר פגיעה עמוקה שלא ניתן לתקנה לעולם.
משלי, פרק ו׳, פסוק ל״ב
נֹאֵ֣ף אִשָּׁ֣ה חֲסַר־לֵ֑ב מַֽשְׁחִ֥ית נַ֝פְשׁ֗וֹ ה֣וּא יַעֲשֶֽׂנָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.