תהלים, פרק י׳, פסוק ו׳

הצלחה מתמשכת נוטעת ברשע תחושת ביטחון שקרית, ומתוך יהירותו הוא אָמַר בְּלִבּוֹ בַּל אֶמּוֹט, מתוך שִכנוע עמוק שמעמדו יציב ושלעולם לא ייפול מגדולתו. ליבו ריק מחרדה והוא בטוח שחסינותו תימשך לְדֹר וָדֹר, בין אם משום שהוא עצמו יזכה לאריכות ימים מופלגת ובין אם משום שהצלחתו תעבור גם לצאצאיו. בשל כך הוא מצהיר על עצמו אֲשֶׁר לֹא בְרָע, כמי שיוצא מן הכלל, לעולם לא יראה צרות ואינו כפוף לפורענויות העולם. אשליה זו נובעת מעברו הרצוף בהצלחות, הגורם לו לפסול כל אפשרות לעונש ולהאמין שהוא מוגן לחלוטין מפני אסון פתאומי.