יצא לכם פעם להסתכל על סערת חורף חזקה ולתהות מי מנהל את כל העננים, הגשם והברקים? מזג האוויר בטבע לא פועל מעצמו, אלא ה' הוא זה ששולט בו ומשגיח עליו בכל רגע. ה' מעלה נְשִׂאִים, שהם העננים, ונקראים כך כי הם נישאים ומתרוממים למעלה אל השמיים. ה' מעלה אותם מִקְצֵה הָאָרֶץ, כלומר מהים שהוא הקצה של היבשה, או מקו האופק הרחוק שממנו נראה כאילו העננים מתחילים לעלות. תוך כדי הסערה מתרחש פלא עצום, כאשר ה' בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה. הוא מחבר יחד שני דברים הפוכים לגמרי: אש של ברקים ומים של מטר, שהוא הגשם. למרות שהם מופיעים יחד, המים לא מכבים את האש של הברק. כדי שהגשם יגיע בדיוק למקום הנכון, ה' מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו. הוא מוציא את הרוח, שהיא בלתי נראית, מתוך מקומות מסתור שבהם היא שמורה. הרוח הזו נושבת ודוחפת את הגשם אל היעד המדויק שה' בחר בשבילו.
תהלים, פרק קל״ה, פסוק ז׳
מַעֲלֶ֣ה נְשִׂאִים֮ מִקְצֵ֢ה הָ֫אָ֥רֶץ בְּרָקִ֣ים לַמָּטָ֣ר עָשָׂ֑ה מֽוֹצֵא־ר֝֗וּחַ מֵאֽוֹצְרוֹתָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.