גדולתו של ה' אינה מתבטאת רק בבריאה ובטבע, אלא גם בהתערבות פעילה ועל־טבעית בהיסטוריה האנושית. מכת בכורות מוזכרת כאן באופן מיוחד משום שהיא הייתה המכה האחרונה והמכרעת ששברה את מצרים, והיא זו שהובילה באופן ישיר ליציאת בני ישראל מעבדות לחירות [רד"ק, מאירי, ביאור שטיינזלץ].
המילים שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם מדגישות את ההשגחה הפרטית והמדויקת של ה' בעולם. מכה זו בוצעה על ידי ה' בעצמו ולא על ידי שליח, והיא מוכיחה את יכולתו הייחודית להבחין בדיוק מושלם מי הוא בכור ומי לא [אלשיך, מצודת דוד]. הפירוט מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה בא להעצים את היקף ההשגחה הזו, המקיפה את כל רובדי המציאות בעולם התחתון.
בעוד שאדם מאמין יכול להכיר את כוחו של ה' מתוך ההנהגה התמידית של חוקי הטבע, נס גלוי ושינוי סדרי עולם כמו מכת בכורות נועד למטרה אחרת. מופתים אלו נעשו במיוחד עבור פרעה והמצרים, אשר סירבו להכיר את ה' דרך הטבע והבריאה, ולכן נזקקו לאותות על־טבעיים כדי להבין את כוחו ושליטתו [מלבי"ם].