קיומה של היבשה אינו מובן מאליו, אלא תלוי בהתערבות מתמדת של ה' בחוקי הטבע כדי לאפשר חיים. ה' הוא לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל־הַמָּיִם, כלומר הוא שוטח ופורש את היבשה כך שתכסה את התהומות ותבלוט מעליהם, בניגוד לטבעם של המים שהיו אמורים להציף אותה לחלוטין. מציאות זו, שבה העולם נשען על יסודות של מוסר ותלוי לחלוטין ברצונו של ה' לבלום את המים, נועדה לעורר את בני האדם לתקן את דרכיהם מתוך יראה. בלימה זו היא חסד מתמיד המאפשר את קיום העולם, ועליה מובטח כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, שכן לאחר המבול נשבע ה' שהמים לא ישובו לעולם להחריב את היבשה.
תהלים, פרק קל״ו, פסוק ו׳
לְרֹקַ֣ע הָ֭אָרֶץ עַל־הַמָּ֑יִם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.