תהלים, פרק ל״ח, פסוק י״ד

אדם הנתון תחת רדיפות עשוי להגיע לשתיקה קיצונית מחמת חולשתו וייסוריו, עד שהוא נדמה כבעל מום גופני של ממש. עם זאת, לרוב מדובר בבחירה מודעת של הבלגה, שבה הוא מצהיר וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע מול אלו הזוממים להמיתו, ועושה עצמו כאדם המדבר אך אינו שומע. מול אלו המפיצים עליו שקרים הוא נוהג וּכְאִלֵּם, אדם השומע אך אינו מדבר, ובוחר כי לֹא יִפְתַּח פִּיו כדי להצטדק או להפריך את טענותיהם. שתיקה עמוקה זו נובעת מהכנעה וקבלת הדין מאת ה'. במבט רחב, מצב זה משקף גם את עם ישראל השומע את חרפתו מהאומות ובוחר לשתוק, מתוך ביטחון והמתנה לישועת ה'.