ייסורי האדם מביאים אותו לשבירה מוחלטת שבה הכאב הגופני והנפשי מתמזגים יחד. הוא מעיד כי כְסָלַי, כלומר איבריו הפנימיים ואזור המותניים שאמורים לייצב אותו, מָלְאוּ נִקְלֶה, שהוא נגע מאוס ומוגלה או קדחת צורבת. מעבר לכאב הפיזי, תיאור זה מבטא גם שבר רוחני שבו מקום משכן המחשבות והתקוות מתמלא בתחושות של קלון, שפלות קומה וטומאת החטא. זעקת הכאב החוזרת קובעת וְאֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי, כדי להדגיש שאין בגופו שום מקום שלם ובריא. כך נוצרת תמונה שלמה של סבל, המתחילה בנגע הנסתר שבתוך הקרביים ומתפשטת אל האיברים החיצוניים, עד שהאדם כולו מוכה וחולה.
תהלים, פרק ל״ח, פסוק ח׳
כִּֽי־כְ֭סָלַי מָלְא֣וּ נִקְלֶ֑ה וְאֵ֥ין מְ֝תֹ֗ם בִּבְשָׂרִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.