המצוקה והייסורים מביאים את האדם לקריסה מוחלטת, בה לִבִּי סְחַרְחַר, כלומר מחשבותיו נבוכות וסובבות בחוסר מנוחה מרוב יגון ופחד, או שלבו הפיזי מאבד את פעימתו הסדירה. בעקבות סערה פנימית זו והפחד העמוק המקנן בו, עֲזָבַנִי כֹחִי והוא נותר מעולף ונטול כוחות לחלוטין. התמוטטות הגוף מובילה לכך שוְאוֹר־עֵינַי גַּם־הֵם אֵין אִתִּי, שכן ראייתו מתכהה כפי שקורה לחולים הסובלים מחולשה קיצונית. אובדן מאור העיניים מבטא גם נתק מן העולם המוחשי הסובב אותו ואת אובדן צלילות דעתו.
תהלים, פרק ל״ח, פסוק י״א
לִבִּ֣י סְ֭חַרְחַר עֲזָבַ֣נִי כֹחִ֑י וְֽאוֹר־עֵינַ֥י גַּם־הֵ֝֗ם אֵ֣ין אִתִּֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.