כאבו של האדם המתייסר מתעצם לנוכח הנטישה המוחלטת מצד סביבתו. אֹהֲבַי וְרֵעַי, מעגל החברים והמכרים שהפגינו נאמנות בשעות רווחה, מתרחקים ממנו בעת צרה. הם מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ, צופים במחלתו ממרחק ונמנעים מלהושיט עזרה, בין אם מתוך רתיעה פיזית מפצעיו ובין אם מחוסר אונים וייאוש מסיכויי החלמתו. באותו אופן גם וּקְרוֹבַי מנתקים מגע, כאשר הם מֵרָחֹק עָמָדוּ בהמתנה דרוכה לגסיסתו, אם כי יש המסבירים שמול פני המוות מוסרות המחיצות החברתיות ודווקא האנשים הרחוקים ביותר ניגשים אליו.
תהלים, פרק ל״ח, פסוק י״ב
אֹֽהֲבַ֨י ׀ וְרֵעַ֗י מִנֶּ֣גֶד נִגְעִ֣י יַעֲמֹ֑דוּ וּ֝קְרוֹבַ֗י מֵרָחֹ֥ק עָמָֽדוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.