מזמור זה מהווה שיר הלל המבטא חיבה עמוקה, ומוקדש לדמות נשגבת. הפרשנים מציגים כיוונים שונים באשר לזהותו של אותו אדם גדול שעליו נסוב השיר. הגישה המרכזית רואה במזמור נבואה על מלך המשיח ועל נחמת הגאולה, תוך ביטוי אהבת ה' למשיחו (רד"ק ומאירי). מנגד, יש המפרשים כי השיר חובר במקור לכבוד יום חתונתו של המלך שלמה עם בת מלך צור שנתגיירה (מלבי"ם, מאירי), ואילו גישה אלגורית ייחודית מפרשת את המזמור כולו כשיר שבח שנכתב לכבודם של תלמידי חכמים (רש"י).
המזמור מופנה למנצח, העומד בראש מקהלת המשוררים, והושר על ידי בני קרח (ביאור שטיינזלץ). הביטוי על שושנים זוכה למספר הסברים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בשמו של כלי נגינה מובחר, אשר היה עשוי בצורת שושנה (מצודת ציון). דעה אחרת מציעה כי זהו שמו של פיוט מוכר שעל פי לחנו הושר המזמור (אבן עזרא). בהמשך לגישתו האלגורית, מסביר רש"י כי השושנים מסמלים את תלמידי החכמים עצמם, שכן הם רכים, נאים ומרטיבים את העולם במעשים טובים כפרח השושנה.
המילה משכיל משמשת ככינוי כללי למזמור (ביאור שטיינזלץ), אך מוסברת גם כשיר מחוכם (מצודת ציון) או כשיר שנועד לעורר את לב האדם לתשומת לב עמוקה (מאירי). דעה נוספת גורסת כי משמעות המילה היא שהשיר הועבר לקהל באמצעות מתורגמן (רש"י).
סיומו של הפסוק, שיר ידידות, מתפרש כשיר של אהבות, חיבה יתרה וכבוד למלך (אבן עזרא, מצודת ציון, מאירי וביאור שטיינזלץ). בהקשר המשיחי, ביטוי זה מסמל את אהבת ה' למשיח (רד"ק), ובהקשר של תלמידי החכמים, זהו שיר אהובים שמטרתו להאהיב את החכמים ואת תורתם על כלל הבריות (רש"י).