הפסוק חותם את המזמור בזעקה לישועה, העולה מתוך מציאות של שפלות עמוקה [מאירי]. המשורר מבקש מה' להתערב ולשנות את המציאות באופן פעיל.
המילה קומה (אשר נהגית בהטעמה על ההברה האחרונה, מלרע [רד"ק, מנחת שי]) מהווה קריאה לפעולה. המילה עזרתה מתפרשת בקרב הפרשנים בשתי דרכים עיקריות: הפירוש הראשון הוא במשמעות של מטרת הקימה, כלומר קום כדי לבוא לעזרתנו ולהושיענו [רד"ק, אבן עזרא, מאירי, ביאור שטיינזלץ]. הפירוש השני רואה במילה זו תואר לה', ומשמעותו: קום אתה, שמאז ומתמיד היית העזרה שלנו [אבן עזרא, מאירי].
הבקשה בפסוק מורכבת משני חלקים: עזרה ופדות. יש הרואים בכך חלוקה בין הרוחני לגשמי. עזרתה לנו מכוונת לישועת הנפש ולסיוע אלוהי לעזור לעם שמתעורר לשוב בתשובה, ואילו ופדנו מכוון לגאולת הגוף הפיזית מן הגלות [מלבי"ם, חומת אנך]. קריאה זו היא לישועה מהירה וקיצונית, שלא כדרך הטבע המתנהל באטיות, אלא מהפך פתאומי שיכניע את האויבים ויבהיר לאומות העולם כי יד ה' עשתה זאת [אלשיך].
סיומו של הפסוק, בבקשה למען חסדך, מציג הסכמה רחבה בקרב הפרשנים. הגישה המרכזית היא שזוהי הודאה מוחלטת בחוסר זכויות. העם אינו בא לדרוש ישועה בכוח מעשיו הטובים, אלא מבקש שה' יפדה אותו אך ורק מתוך מידת החסד שלו, גם אם מבחינה אובייקטיבית אינם ראויים לכך [רש"י, רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם, מאירי]. נוסף על כך, יש המציינים כי בעוד שגאולה ראשונה יכולה להיחשב כמעין חובה אלוהית, הרי שגאולה שנייה ושחרור נוסף מן השבי נעשים אך ורק למען חסדו של ה' [חומת אנך].