הבטחה מלכותית המקשרת בין שלטונו של מלך בשר ודם לבין הנהגה אלוהית, וקובעת כי יציבות השלטון ונצחיותו תלויים באופן ישיר ביושר ובמשפט צדק.
הפרשנים נחלקו בביאור הצירוף כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים [אבן עזרא, המאירי, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ] היא שיש לקרוא את המילה "כסא" כאילו נכתבה פעמיים במקביל, כלומר: "כסאך הוא כסא ה'". ישיבה על כסא ה' (כפי שנאמר על שלמה המלך) מסמלת כסא גדול ומכובד, ובעיקר מעידה על כך שהמלך שופט באמת ובצדק בדומה להנהגה האלוהית, ולכן שלטונו לא יפגע משינויי הזמן. גישה שונה [רש"י] מפרשת את המילה "אלוהים" ככינוי לשר ושופט, כך שהפסוק פונה אל המלך עצמו בתוארו כשופט. מנגד, יש הסבורים [רד"ק, מצודת דוד, אבן עזרא בשם רב סעדיה גאון] כי משמעות הפסוק היא שה' הוא זה שמכין, מעניק ומקיים את כסא המלוכה.
ההבטחה כי הכסא יעמוד עוֹלָם וָעֶד מתפרשת כקיום איתן כל ימי עמידת העולם על מכונו [המאירי].
הסיבה לנצחיות המלכות והכסא מוסברת בחלקו השני של הפסוק: שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ. המילה שֵׁבֶט משמעותה שרביט, המשמש כסמל השלטון וכן כמטה של מוסר הנמצא ביד המושל [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. המילה מִישֹׁר מייצגת יושר, אמת וצדק. הפרשנים מסכימים כי כסא המלכות יתקיים לנצח בזכות העובדה שהמלך מנהיג את עמו בצדק ובמישור, שונא רשע ואוהב משפט. על גבי זה מוסיף המלבי"ם רובד מליצי, ומסביר כי הפסוק מדמה את ה"מישור" לישות חיה האוחזת בשרביט ומנהיגה את המלוכה. כלומר, הנהגת המלך כה מחוברת לצדק, עד שהיושר עצמו הוא זה שמנווט את הממלכה.