יצא לכם פעם לדמיין מה היה קורה אם סלע יבש היה הופך פתאום למקור של דבש מתוק? זו בדיוק ההבטחה המיוחדת שה' מבטיח לעם ישראל, אם רק יבחרו ללכת בדרך הטובה שלו.
המילה וַיַּאֲכִילֵהוּ מתארת איך ה' דואג להאכיל את עם ישראל. הוא מבטיח לתת לנו מֵחֵלֶב חִטָּה. המילה מֵחֵלֶב לא מדברת כאן על משקה ששותים, אלא משמעותה היא החלק הכי משובח וטוב שיש. כלומר, ה' ייתן לעם ישראל את החיטה הכי איכותית וטעימה שאפשר לגדל.
ההבטחה ממשיכה בתיאור פלאי ממש: וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ. צור הוא סלע קשה, וה' מבטיח להשביע אותנו בדבש שניגר מתוך סלעים. זהו משל לשפע עצום וברכה גדולה שיופיעו דווקא במקומות יבשים שבהם לא ציפינו למצוא כלום, ממש כמו הנסים המדהימים שה' עשה לאבותינו כשהם הלכו במדבר הצמא. למרות שחלק מהמילים נשמעות כאילו הן מתארות משהו שקרה בעבר, הן בעצם רומזות לעתיד לבוא ומבטיחות לנו תקופה נפלאה של ברכה בארץ.