בדידות תהומית וניתוק חברתי נכפים על האדם כאשר ה' גורם למצב של הִרְחַקְתָּ מְיֻדָּעַי מִמֶּנִּי, כך שמכריו ואוהביו נוטשים אותו. ריחוק זה נובע מכך שה' הפך את האוהבים לאויבים, או מפני שקשיי המציאות משקעים כל אדם בסבלו האישי ומונעים ממנו להשגיח בחברו. יתרה מכך, שַׁתַּנִי תוֹעֵבוֹת לָמוֹ, כלומר ה' הפך את האדם לשנוא ומאוס בעיניהם, בדומה ליחסן המנוכר של אומות העולם לישראל בזמן הגלות. תחושת המחנק מגיעה לשיאה במצב של כָּלֻא וְלֹא אֵצֵא, המתאר חוסר אונים מוחלט של אדם הסגור בבית סוהר, מרותק למיטתו בשל חולי קשה, או לכוד במציאות הגלות ללא כל דרך מילוט.
תהלים, פרק פ״ח, פסוק ט׳
הִרְחַ֥קְתָּ מְיֻדָּעַ֗י מִ֫מֶּ֥נִּי שַׁתַּ֣נִי תוֹעֵב֣וֹת לָ֑מוֹ כָּ֝לֻ֗א וְלֹ֣א אֵצֵֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.