יצא לכם פעם לראות מישהו שמתנהג בצורה לא הוגנת ובטוח שהוא תמיד ינצח ושאף אחד לא יעצור אותו? כאן יש פנייה ישירה לאנשים רעים שחשבו שהכוח שלהם יישאר לעולם. המילה הָאוֹיֵב היא קריאה ישירה, כאילו אומרים: הוי, האויב! דע לך שהכוח שלך נגמר. המילים תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח מסבירות שהמעשים הרעים והחורבן שהאויב היה רגיל לעשות פסקו ונגמרו, והערים שלו עצמו ייחרבו לתמיד. על הערים האלה נאמר וְעָרִים נָתַשְׁתָּ, כלומר הן נעקרו לגמרי מהשורש, ממש כמו שעוקרים צמח מהאדמה ולא נשאר לו שום זכר. בגלל העקירה הזו, אָבַד זִכְרָם הֵמָּה, אפילו הזיכרון של אותם אויבים נמחק לגמרי. המילה הֵמָּה נמצאת כאן כדי להדגיש דבר חשוב: רק "הֵמָּה", כלומר האויבים, נעלמו ונשכחו, אבל ה' תמיד נמצא. הוא רואה הכל, שופט בצדק ודואג שהאמת תנצח.
תהלים, פרק ט׳, פסוק ז׳
הָֽאוֹיֵ֨ב ׀ תַּ֥מּוּ חֳרָב֗וֹת לָ֫נֶ֥צַח וְעָרִ֥ים נָתַ֑שְׁתָּ אָבַ֖ד זִכְרָ֣ם הֵֽמָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.