תארו לעצמכם שאתם עומדים במרכז העיר, מוקפים בכל המנהיגים החשובים, וכולם מריעים לכם מכל הלב. זה בדיוק מה שקורה לבועז ולרות. האנשים והזקנים החכמים שעומדים בשער העיר כל כך מתרגשים מהחתונה המיוחדת הזו, שהם מברכים את בני הזוג בברכה עמוקה ומרגשת.
הם פונים קודם כל לרות וקוראים לה הָאִשָּׁה הַבָּאָה. למה הם משתמשים במילה הזו? כדי להזכיר שרות לא חיכתה שדברים יקרו מעצמם. היא הייתה אמיצה, עזבה את המולדת שלה ובאה מיוזמתה כדי לחסות תחת כנפי ה' ולהצטרף לעם ישראל. הזקנים מברכים אותה שתהיה כמו אימהות האומה שלנו, רָחֵל וּכְלֵאָה. שמתם לב ששמה של רחל מופיע לפני לאה? הסיבה לכך היא שרחל הייתה העיקר והיסוד של משפחת יעקב. האנשים בעצם אומרים כאן דבר מקסים: בדיוק כמו שרחל ולאה גדלו אצל לבן הרשע אבל הכוונות שלהן היו טהורות לבנות את עם ישראל, כך גם רות מגיעה ממואב עם לב טהור ורצון טוב. הם אפילו משתמשים במילה שְׁתֵּיהֶם בלשון זכר, כדי לרמז שרות, ממש כמו האימהות, לקחה יוזמה ופעלה באומץ כדי להקים משפחה.
לאחר מכן, הקהל פונה לבועז ומברך אותו: וַעֲשֵׂה חַיִל. בגלל שבועז התחתן עם רות מתוך חסד נקי וטהור ולא בשביל כסף או מעמד, הם מברכים אותו שיזכה להצלחה גדולה ולשפע. הם מוסיפים את המילים בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם. זו ברכה מאוד אישית ומרפאת עבור בועז. בועז חווה בעבר צער גדול כשאיבד את משפחתו הקודמת. עכשיו, כולם מברכים אותו שדווקא שם, בעיר שלו בית לחם, הוא יזכה להקים משפחה חדשה ושמחה. הם מברכים אותו שיהיו לו ילדים, ושהשם הטוב שלו יאיר כל כך חזק, עד שאף אחד לא יגיד מילה רעה על כך שבחר להתחתן עם גיורת.