רות, פרק ד׳, פסוק י״א

Ruth 4:11Sefaria

וַיֹּ֨אמְר֜וּ כׇּל־הָעָ֧ם אֲשֶׁר־בַּשַּׁ֛עַר וְהַזְּקֵנִ֖ים עֵדִ֑ים יִתֵּן֩ יְהֹוָ֨ה אֶֽת־הָאִשָּׁ֜ה הַבָּאָ֣ה אֶל־בֵּיתֶ֗ךָ כְּרָחֵ֤ל ׀ וּכְלֵאָה֙ אֲשֶׁ֨ר בָּנ֤וּ שְׁתֵּיהֶם֙ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וַעֲשֵׂה־חַ֣יִל בְּאֶפְרָ֔תָה וּקְרָא־שֵׁ֖ם בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃

כׇּל־הָעָם אֲשֶׁר־בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים, שהם חברי הסנהדרין, מאשרים את תפקידם כעֵדִים ומברכים שה' ירומם אֶת־הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל־בֵּיתֶךָ, כשהמילה "אישה" רומזת להיותה אלמנה בוגרת שיופייה נפגע, והמילה "הבאה" מדגישה את יוזמתה לעזוב את מולדתה ולחסות תחת השכינה. הם מאחלים לה להיות כְּרָחֵל וּכְלֵאָה, שכן רחל הייתה עיקר הבית, וההשוואה מבהירה שכשם שאימהות האומה הגיעו ממשפחת לבן ובנו את העם בכוונות טהורות, כך גם רות המואבייה. הברכה ממשיכה במילים אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל, כאשר לשון הזכר רומזת ליוזמתן של האימהות ומשמשת נחמה לרות על עקרותה בנישואיה הקודמים. לבסוף מופנית הברכה לבועז שנישא לה לשם שמים, וַעֲשֵׂה־חַיִל בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא־שֵׁם בְּבֵית לָחֶם, שיזכה לעושר, לצאצאים ולשם טוב שישקם את משפחתו במקום בו קבר את בניו ויגבר על כל לעז חברתי.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י׳
פסוק י״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.