רות, פרק ד׳, פסוק י״ז

Ruth 4:17Sefaria

וַתִּקְרֶ֩אנָה֩ ל֨וֹ הַשְּׁכֵנ֥וֹת שֵׁם֙ לֵאמֹ֔ר יֻלַּד־בֵּ֖ן לְנׇעֳמִ֑י וַתִּקְרֶ֤אנָֽה שְׁמוֹ֙ עוֹבֵ֔ד ה֥וּא אֲבִֽי־יִשַׁ֖י אֲבִ֥י דָוִֽד׃ {פ}

הכרזת הסביבה יֻלַּד־בֵּן לְנׇעֳמִי נובעת מכך שנעמי גידלה את הילד בחיקה ושימשה לו אומנת, ולכן הוא נחשב לה כבן. המצב שבו וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם נוצר בעקבות אבל על מות בועז, מתוך כבוד הדדי בין רות לנעמי שמנע מהן להחליט, או כהתערבות לפשרה במחלוקת משפחתית על בחירת השם. בתחילה הוענק לתינוק כינוי זמני, ולאחר מכן וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד, שם המבטא את ייעודו לכלכל את נעמי, להיות עובד ה', או לשמש פשרה המשרתת את כל הצדדים. סיום הפסוק המכריז כי הוּא אֲבִי־יִשַׁי אֲבִי דָוִד חושף את תכלית המגילה כולה, ומלמד שעובד זכה להיות האב והשורש שממנו צמחה שושלת דוד המלך.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ז
פסוק י״ח

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.