שיר השירים, פרק א׳, פסוק י׳

חשבתם פעם איך זה מרגיש להתכונן לאירוע הכי מרגש בחיים ולענוד את התכשיטים הכי יפים ונוצצים שיש? כאן, ה' פונה אל עם ישראל באהבה גדולה, כמו חתן שמדבר אל הכלה שלו ומתאר כמה היא מקושטת, הדורה ומוכנה לקבל המון דברים טובים. הוא אומר לה שהיא נָאוּוּ, כלומר שהיא יפה, נאה והגונת. הוא מספר כמה יפים הלְחָיַיִךְ שלה, שהם צדי הפנים, כשהם מקושטים בַּתֹּרִים. המילה הזו מתארת שורות של תכשיטים, כמו פנינים או זהב, שמסודרות בצורה מושלמת ומשתלשלות בעדינות על הלחיים. לאחר מכן, הוא מתאר את הצַּוָּארֵךְ שמקושט בַּחֲרוּזִים, שהם שרשראות של זהב ואבנים טובות שמושחלות יחד על חוט. בדיוק כמו שהיו מקשטים פעם את סוסי המלך המובחרים ביותר בפאר רב, כך התכשיטים המרהיבים האלו מראים כמה הכלה אהובה, יקרה וחשובה.