קרה לכם פעם שחזרתם ממשחק בחוץ כשאתם מלאים בבוץ, ודאגתם שמישהו יחשוב שככה אתם נראים תמיד? בדיוק ככה מרגיש עם ישראל. לפעמים אנחנו עושים טעויות ונראים קצת פחות טוב מבחוץ, אבל בפנים אנחנו טהורים וטובים. לכן עם ישראל מבקש: אַל־תִּרְאֻנִי, כלומר, אל תסתכלו עלי בזלזול רק בגלל שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת. הצבע הכהה והפגמים האלו הם לא באמת שלי, אלא רק בגלל שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ. השמש הכתה בי ושינתה את הצבע שלי. זהו רק פגם חיצוני וזמני, וכמו ששיזוף עובר ומתבהר כשנכנסים לצל או מתרחצים, כך גם אנחנו יכולים לחזור בתשובה אל ה' ולהיות שוב נקיים.
איך בכלל הגענו למצב הזה? עם ישראל מסביר שבְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ־בִי, כלומר, אנשים רעים או אומות אחרות כעסו עלינו והסיתו אותנו. בגללם נאלצנו לצאת לגלות, והם שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת־הַכְּרָמִים. המילה נוטרה פירושה שומרת. הכריחו אותנו לשמור ולדאוג לכרמים של אחרים, כלומר לעזור לאומות אחרות. בגלל שהיינו כל כך עסוקים בלשמור על דברים של אחרים, קרה דבר עצוב: כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי. הזנחנו את הכרם הפרטי והיקר שלנו, שזה בעצם העיסוק החשוב בתורה ובמצוות שקיבלנו מהאבות שלנו.