האהוב מורה את הדרך לרעייתו, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, כינוי המייצג את כנסת ישראל, את הנפש האנושית או את הנביאים המחפשים את קרבת ה'. כאשר הדרך אינה ברורה בגלות, ההדרכה היא לצעוד בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, כלומר ללכת בעקבות פסיעות האבות והמסורת ולהתבונן בהנהגת ה' את הבריאה. לצד זאת, עליה לרעות את גְּדִיֹּתַיִךְ, הגדיים הצעירים המסמלים את הדורות הבאים הזקוקים להדרכה או את כוחות הגוף שהנפש נדרשת לשלוט בהם. מסע זה מכוון אל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים, אוהליהם של החכמים ומנהיגי הדורות, מתוך הבטחה עתידית שהיא תתעלה עַל אומות העולם והכוחות הזרים המשעבדים אותה.
שיר השירים, פרק א׳, פסוק ח׳
אִם־לֹ֤א תֵֽדְעִי֙ לָ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים צְֽאִי־לָ֞ךְ בְּעִקְבֵ֣י הַצֹּ֗אן וּרְעִי֙ אֶת־גְּדִיֹּתַ֔יִךְ עַ֖ל מִשְׁכְּנ֥וֹת הָרֹעִֽים׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.