שיר השירים, פרק א׳, פסוק ז׳

Song of Songs 1:7Sefaria

הַגִּ֣ידָה לִּ֗י שֶׁ֤אָֽהֲבָה֙ נַפְשִׁ֔י אֵיכָ֣ה תִרְעֶ֔ה אֵיכָ֖ה תַּרְבִּ֣יץ בַּֽצׇּהֳרָ֑יִם שַׁלָּמָ֤ה אֶֽהְיֶה֙ כְּעֹ֣טְיָ֔ה עַ֖ל עֶדְרֵ֥י חֲבֵרֶֽיךָ׃

מתוך מעמקי הגלות פונה כנסת ישראל אל ה' באהבה עזה ומבקשת הַגִּ֣ידָה לִּ֗י שֶׁ֤אָֽהֲבָה֙ נַפְשִׁ֔י. היא שואלת אֵיכָ֣ה, היכן ובאיזה אופן, תִרְעֶ֔ה את צאנך ואֵיכָ֖ה תַּרְבִּ֣יץ ותשכיב אותם למנוחה בַּֽצׇּהֳרָ֑יִם, שעה המסמלת את חום השמש הקופחת ואת קושי הייסורים. ישראל מבקשים לדעת כיצד יגן עליהם ה' ויעניק להם שפע ומנוח בעת צרה, בין אם בהשגחה גלויה וישירה ובין אם דרך חוקי הטבע. האומה זועקת שַׁלָּמָ֤ה, לשם מה, אֶֽהְיֶה֙ כְּעֹ֣טְיָ֔ה, כלומר אאלץ לשוטט במבוכה או להתעטף באבל ובושה, עַ֖ל עֶדְרֵ֥י חֲבֵרֶֽיךָ. בכך מובע הכאב על כך שבמקום לקבל הדרכה ופרנסה ישירות מה', העם נאלץ להיות תלוי בעקיפין בחסדיהן של אומות העולם.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ו׳
פסוק ח׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.